עומס בעבודה לא מתחיל ביום אחד.
הוא נבנה לאט, בין משימות, ציפיות ולחץ תמידי להספיק.
הגבולות מיטשטשים, והעבודה נכנסת לראש גם בלילה.
חרדה מתבטאת במתח קבוע ובתחושת דריכות.
דיכאון מופיע כעייפות רגשית ואובדן מוטיבציה.
גם הצלחות כבר לא מרגשות.
יש תחושה שאין עצירה אמיתית.
הגוף ממשיך לעבוד, הנפש נשחקת.
הרבה אנשים חווים את זה בשקט.
ולא תמיד מזהים שזה כבר יותר מעייפות.